החלטה בתיק ת"א 2417-07

1.         בפניי בקשה מטעם התובעת לצירוף ראייה והארכת המועד להגשת סיכומים.

2.         הבקשה הוגשה לאחר שנסתיים שלב ההוכחות והראייה שאותה מבקשת התובעת לצרף כעת, עניינה הכרעת דין שניתנה בבית הדין בפניי בקשה מטעם התובעת לצירוף ראייה והארכת המועד המשמעתי של לשכת עו"ד בקובלנה שהוגשה כנגדה על ידי עו"ד אילנה בן זאב ואשר מזכה אותה לטענתה מכל האישומים שהועלו על ידי הגברת בן זאב ועל ידי הנתבע בכתבה נשוא התביעה ( להלן: "הראייה" ו/או "הכרעת הדין").

3.         הנתבע מתנגד לבקשה בין היתר משום שאינה רלוונטית לסכסוך, משום שאינה קבילה ומשכך לא יכולה לשמש כראייה, היות והבקשה לא גובתה בתצהיר ובנוסף לאור העובדה שהתיק מצוי בשלב שלאחר סיום פרשת הראיות.

4.         התובעת השיבה לתגובה וחזרה על עיקרי בקשתה.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה החלטתי להיעתר לבקשה.

6.         כעקרון, אין להתיר הגשת ראיות בשלב כה מתקדם של הדיון. יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי הכרעת הדין ניתנה רק לאחרונה בתאריך 3.10.12 והינה בגדר "תעודה ציבורית".

7.         סעיף 29 לפקודת הראיות מגדיר כך: "תעודה ציבורית - תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד מהגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה מוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת, ואלה הגופים:

            1.         מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל.

2.         משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין , גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין סמכות שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל.

3.         עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד ...".

(ההדגשה שלי ח.ש.)

על פני הדברים, פרוטוקול של בית דין ו / או הכרעת דין של בית דין הוא אכן מעשה שיפוט של בית דין, ועל כן הוא מהווה "תעודה ציבורית" שניתן להגישה כראיה.

8.         סעיפים 32, 34 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קובעות דרך הוכחת תעודת עובד ציבור ומתי בית המשפט יקבלה כראיה. תעודה ציבורית מתקבלת כראיה לא רק ללא עד מגיש ומאמת, אלא גם מבלי שקיימת זכות לחקירה נגדית של החתום עליה (י. קדמי, על הראיות חלק שני מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע 2009, עמוד 634).

9.         משקלה של הראייה יישקל במסגרת פסק הדין בתובענה ולאור הראיות האחרות בה.

10.        על פניו הראייה (הכרעת הדין) יכולה להיות רלוונטית לנוכח זהות הצדדים והסוגיות הנדונות בתובענה זו. לא למותר לציין שהגברת אילנה בן זאב שהגישה את הקובלנה בגינה ניתן פסק הדין בבית הדין המשמעתי של לשכת עו"ד, העידה גם במסגרת תיק זה בפניי (ראה עדותה מיום 7.6.10).

11.        יחד עם זאת, הצדדים יהיו רשאים במסגרת סיכומיהם להתייחס לרלוונטיות הראייה ולמשקלה. מובהר בזאת כי לביהמ"ש זה שיקול דעת מלא ואינו כפוף להחלטת בית הדין וכי התרשמותו של ביהמ"ש הינה במישרין מהעדים שהעידו בפניו .

12.        אין מקום בגין החלטתי לקבוע התיק להוכחות (כבקשת ב"כ המשיב) שכן כאמור מדובר   בתעודה ציבורית ואין זכות לחקור את מי שחתום עליה.

13.        לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר את צירוף הכרעת הדין של בית הדין המשמעתי המצ"ב לבקשה, כראייה בתיק, ובלבד שיוגש (תוך צירופו לסיכומי המבקשת בדרך הקבועה בפקודת הראיות סעיף 32).

14.        בנוסף ניתנת בזאת ארכה לתובעת להגשת סיכומיה עד ליום 26.11.12.